איך מחליטים עם מי להיפגש ומה לעשות עם רשימת המכולת?

הרב יצחק מטלון · מתוך המכתבים השבועיים

שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב היא איך להחליט עם מי להיפגש. לכל אחד ואחת יש "רשימת מכולת" דמיונית (או שלא) – תכונות שהוא מחפש בבת הזוג. אצל אחד זה הגובה, אצל אחרת זה רוגע, אחד מתמקד בחיצוניות, ואחרת שמה דגש על משפחה.

כשמגיעה הצעת שידוך, התגובה הראשונית היא לבדוק כמה מהדרישות ברשימה מתקיימות. רק אז מתחילים לחשוב אם כדאי להמשיך או לדחות את ההצעה.

אני יוצא מתוך נקודת הנחה שכולם מבינים שלא כל דרישה מהרשימה תתמלא, ולכן השאלה צריכה להיות: האם יש בהצעה מספיק ערך כדי להגיד 'כן'?

הרשימה הזו היא מאד דינמית – היא משתנה עם הזמן והניסיון. לדוגמה, בחור שנפגש עם מישהי וגילה בעיה שלא חשב עליה קודם, עשוי להוסיף דרישה חדשה לרשימה שלו. מנגד, מישהי שנפגשה עם בחור שלא ענה על דרישה מסוימת וגילתה שזה לא היה חשוב כמו שחשבה, עשויה להסיר את הדרישה הזו.

כל זה תקין ומובן. למעשה, מומלץ להיות מודעים לקיום הרשימה והשינויים בה ולהתאים אותה למציאות.

מתי זה הופך לבעיה?

האתגר מתחיל כשאנשים הופכים את הרשימה שלהם לחומה שאי אפשר לעבור. יש כאלה שחושבים שאם לא יקבלו את כל הדרישות שלהם, אין בכלל טעם להיפגש. זו הגדרה של "בררן" – מישהו שדורש יותר מדי, ולכן אף הצעה לא עומדת בציפיות שלו.

זו לא תופעה נדירה. אחד הסיפורים שזכורים לי במיוחד הוא של בחור בן 28, שכל חבריו כבר התארסו, בעוד הוא בקושי נפגש.

הייתי מצפה שככל שהגיל מתקדם, הוא יהיה פתוח יותר להצעות, מתוך הבנה שהזמן לא עוצר. אבל אצלו קרה ההיפך – משהו בו פשוט נתקע.

כשהגיעה לידי הצעה מתאימה עבורו, ניגשתי אליו. הייתי אז אברך צעיר ונשוי טרי, וחשבתי שזו הצעה מכובדת ורלוונטית.

כשהצעתי לו את ההצעה, הוא צחק "אתה יודע מתי הציעו לי אותה לראשונה? כשהייתי בן 23, ואפילו אז לא רציתי."

התשובה הזו בלבלה אותי. הבנתי למה הוא סירב בעבר, אבל לא הבנתי למה גם היום הוא שולל אותה מבלי לבדוק מחדש.

שאלתי "למה אתה אומר 'אפילו אז'? למה היא לא התאימה אז, ולמה היא לא מתאימה היום?"

והוא ענה "כשנפגשתי בעבר, עוד לא ידעתי בדיוק מה אני מחפש. הייתי פחות ברור לגבי עצמי ולגבי צורת החיים שאני רוצה. אבל היום אני יודע בדיוק מי אני ומה מתאים לי. ולכן, אין סיכוי שהיא תתאים לי."

האם באמת הוא יודע?

התגובה שלו גרמה לי לחשוב. מצד אחד, יש משהו חיובי בכך שהוא מכיר את עצמו טוב יותר. מצד שני, האם באמת אפשר לדעת מבלי לבדוק לעומק, ואולי הוא מפסיד פה את המפתח לחייו המאושרים?

בהמשך, הוא הסביר שיש לו סיבה יותר טובה לשלול את ההצעה על הסף: היו כבר הצעות טובות יותר שהוא דחה, ואם הוא כבר מתפשר כבר היה עדיף לו מישהי אחרת.

למה הפחד להפסיד פוגע בנו

כאן הבנתי את אחת הבעיות המרכזיות. אנשים נוטים להסתכל על הצעות שהיו להם בעבר כעל "הזדמנויות שהוחמצו", מה שמקשה עליהם להתקדם עם הצעות חדשות.

הבחור הזה לא רצה להרגיש שהוא "מתפשר" – אפילו לא על פגישה ראשונה. מבחינתו, הסכמה לבדוק את ההצעה החדשה הייתה גורמת לו להרגיש שהוא טעה בכל אותן החלטות שהיו עד עתה. הוא פשוט לא הצליח לשחרר.

האמת היא, שזה נכון לכולנו במידה מסוימת. הפחד להפסיד, הרצון לשמור על הבחירות שלנו, ולמנוע תחושת "פשרה" – כל אלה יכולים לגרום לנו לפספס הזדמנויות טובות באמת.

מה אפשר ללמוד מזה?

תארו לעצמכם שהשידוכים היו מתנהלים בצורה הבאה: ישנו שבוע בשנה בו לוקחים בני מחזור מסוים ואומרים להם שעד סוף השבוע הם צריכים לבחור עם מי להתחתן. ואם לאו, הם הפסידו את זכותם להינשא לעד. האם לדעתכם בסופו של אותו שבוע היו יותר או פחות "תקועים" מהמצב האמיתי שאין הגבלת זמן?

נשמע לכם דמיוני מדי? יש משהו כזה במציאות שלנו, קוראים לזה "תקופת הרישום לישיבות". ישנו שבוע בשנה שבו יש לחץ - אם לא תתפוס מהר, תישאר בלי מקום. גם אם לבחור היו דרישות מסוימות בתחילה, הן מתכווצות בקלות, וההחלטות מתקבלות מהר יותר. איך זה קורה? הרי בתחילתו של אותו שבוע יתכן ואותו בחור אמר שבשום אופן הישיבה הזו לא מתאימה לו ותוך שבוע שינה את דעתו ונרשם אליה?

התשובה היא כן. אם יש לחץ ויש "דד ליין" אז היכולת שלנו להיות גמישים גדלה עד מאוד, בשונה משידוכים שאנשים מרגישים שהם יכולים להמשיך לדחות הצעות ללא סוף, ושום דבר כמעט לא משנה להם את צורת קבלת ההחלטות.

איך להתגבר על זה?

טוב, זה לא שבאמת שייך לייצר "דד ליין" לשידוכים. אבל אחרי שהגענו להשוואה הזו נוכל אולי לחשוב לפחות בדמיון "אילו היה רק שבוע אחד להחליט, על איזה דברים הייתי מוותר?" איך הייתי מרגישה כשנשאר רק יום אחד להחלטה ואני עדיין לא מצאתי עם מי להתחתן כשכל החברות שלי כבר כן? האם אז הייתי מתפשרת או שעדיין הייתי מנסה להצדיק את כל ההחלטות הקודמות שלי?

זהו תרגיל שיכול להמחיש לנו מה הדברים שהם בציפור הנפש שלנו ומהן הדרישות שרכשנו עם הזמן ולא באמת אנו צריכים.

אם נלמד להתבונן ברשימת הדרישות שלנו בצורה מודעת, נוכל לזכך את מה שבאמת חשוב ולהיות פתוחים להזדמנויות אמיתיות.

בסופו של דבר, אין דבר מושלם – ולעיתים דווקא הוויתור על דרישה אחת יכול לפתוח דלת לחיים מלאים ומאושרים יותר.

עד כמה המאמר הועיל לכם?

הדירוג והתגובה נשמרים בעילום שם, בלי מייל ובלי פרטים מזהים. פרטים במדיניות הפרטיות.

יש לכם שאלה אחרת?

מערכת השאלות ותשובות עונה על בסיס המאמרים של הרב יצחק מטלון.

עוד שאלות ותשובות

איך אדע אם היא מתאימה לי? שלושה סוגי בעיות בשידוכיםלא כל קושי בשידוכים הוא בעיה אמיתית: שלושה סוגי בעיות, ואיך לבחור יועץ שבאמת עוזר.
לשלוח תמונה לפני פגישה בשידוכים? כן או לאמה תמונה באמת מלמדת על הצד השני, ואיפה נכנסים מראה חיצוני ומציאת חן.
מתי לספר על נתון או בעיה בשידוכים?מוקדם או מאוחר? אין נוסחה אחת – והנקודה שקובעת איך הצד השני ישמע את הנתון.
איך להיכנס נכון לפגישה בשידוכים: 20 השניות הראשונותהעמידה, הצעד והמילים הראשונות קובעים את כל ההמשך. תרגול פשוט לכניסה נכונה לפגישה.
ספקות אחרי שהחלטתם בשידוך – למה זה קורה ומה עושיםלמה הלבטים מתחילים דווקא אחרי ההחלטה, ומה עושים בפועל כשהם מגיעים.
מתי לפנות לייעוץ שידוכים? הסימנים שהגיע הזמןדפוס שחוזר, לחץ שמגיע תמיד באותו שלב, חוסר התקדמות בלי סיבה – הסימנים שהגיע הזמן לבקש עזרה.
כשהצעירים מתקדמים בשידוכים והגדול ממתיןכשאח או אחות צעירים מתקדמים: על הלחץ, על תחושת המסכנות ועל הדרך לצאת ממנה.
לחץ בשידוכים: איך הופכים אותו לכוח שמקדם אותךאיך מזהים מה הלחץ מסמן, ושלוש שאלות שהופכות אותו לכלי שמקדם במקום לעצור.
אם כולם מנפחים – למה להציג את עצמי באמת בשידוכים?אם כולם מגזימים, האם האמת מפסידה? על הצגה עצמית בפגישה, ושלושה שלבים להציג את עצמך נכון.
ספק בשידוך: דווקא כשיש ספק – מתחילה הבחירהספק לא אומר שזה לא מתאים. על הרגע שבו שני קולות עולים, ולמה בחירה אמיתית מתחילה דווקא שם.
איך מגדירים יעד בשידוכים כשהחתונה לא תלויה רק בי?למה להתחתן השנה היא תפילה ולא יעד, ואילו יעדים תלויים בבחירה שלך: הכרה עצמית, צעד שנדחה והתבוננות בפחד.
האם חייבים להרגיש התלהבות לפני אירוסין?מה קורה כשבודקים אם יש התלהבות באמצע שידוך טוב, למה אצל רוב האנשים ההחלטה קודמת לרגש, ולמה כדאי להתייעץ לפני ששותפים את הצד השני.
מה עושים כשההורים לוחצים להחליט מיד אחרי פגישה?מכתב מבחורה שהרגישה שלא היא בחרה, ומה אפשר ללמוד ממנו על לחץ מההורים, על בהירות פנימית ועל קבלת החלטה בשידוכים.
איך לשאול בפגישה ראשונה שאלות שמגלות את האדם האמיתי?למה בפגישה כולם עונים את מה שאמורים להגיד, אילו שאלות מזמינות סיפור במקום הצהרה, ואיך להגיע לפגישה מתוך כוונה להכיר ולא לבדוק.
איך שומרים על תקווה בשידוכים בלי להתייאש?ההבדל בין אופטימיות לתקווה, למה ציפייה לתאריך מסוים שוברת, ושלושה יסודות להתמודדות עם יאוש בשידוכים בלי לשבת ולחכות.
למה כדאי להתחיל להתכונן לשידוכים לפני שיש הצעה?למה מי שמתחיל להתכונן מוקדם מגיע מוכן יותר, ואיך ללמוד להכיר את עצמך ולקבל החלטות לפני שיש לחץ.
איך יודעים אם זו החלטה אמיתית או בריחה מהחלטה?עייפות מהחלטות, בחירה באוטומט ודחיינות יכולות להיראות כמו החלטה. איך מזהים הימנעות, ואיך מתחילים לשים לב לדפוס.
מה עושים כשמרגישים תקועים בשידוכים ושום דבר לא זז?עייפות מהצעות שלא מתקדמות ותחושת תקיעות? צעד קטן אחד, בדיקת דרישות וציפיות, וכתיבה מחדש של מה באמת צריך.
איך מחליטים על שידוך כשאין ודאות?למה קשה להחליט אחרי כמה פגישות, איך משלבים ביטחון בהקב"ה עם השתדלות, ואילו 6 שלבים עוזרים להגיע להחלטה.