הרב יצחק מטלוןמפת הדרכים לחיים

דף הבית › שאלות ותשובות בשידוכים

מתי לספר על נתון או בעיה בשידוכים?

כשכתבתי על השאלה מתי נכון לספר לצד השני על נתון או בעיה, קיבלתי הרבה תגובות.

חלק הוסיפו, חלק חלקו, ובעיקר – ראיתי כמה חובה לדבר על הנושאים הללו, ועד כמה השאלות מורכבות ומצריכות דיון.

שתי תגובות במיוחד גרמו לי לעצור.

האחת בחור שכותב מנקודת מבטו:

"בחורה שאפגש איתה ותספר לי על בעיה / נתון מסוים בפגישה השלישית – אני אסיים את זה מיד. לא בגלל הנתון, אלא בגלל חוסר האמון.

על הכל אני מוכן להתפשר, על כנות לא."

תגובה חדה.

לא הבעיה מפריעה לו – אלא התחושה.

וזה קצת מבלבל כי אם יש כאלה שכך מגיבים אז אולי להשאיר את זה להמשך זו לא אופציה.

ומנגד, כותבת בחורה שהתארסה לא מזמן:

"בפגישה הרביעית, כשהכיוון כבר היה חיובי מאוד, נודע לי פרט מסוים על הבחור. ברור לי שאם הייתי שומעת על זה קודם בבירורים, זה לא היה מתקדם. בסיעתא דשמיא שמעתי את זה בזמן הנכון, ויכולתי לקבל את זה בפרופורציה."

כאן זה הפוך.

דווקא השמיעה המאוחרת איפשרה להכיר קודם את האדם,

ואז לשמוע את הנתון בהקשר הנכון.

שני מקרים.

שתי מסקנות שונות לגמרי.

וזה אולי הסיכום האמיתי של כל הנושא הזה:

אין כאן נוסחה אחת.

אי אפשר לומר תמיד מוקדם.

ואי אפשר לומר תמיד מאוחר.

אי אפשר להעתיק מסיפור אחד לשני.

יש מקרה.

יש אופי.

יש סוג נתון.

ויש רמת בשלות.

אבל מעל הכול, יש נקודה אחת שהיא אולי שורש העניין:

איך אנחנו רואים את המציאות.

בסוף, המציאות החיצונית היא במידה רבה שיקוף של המציאות הפנימית.

הדרך שבה בחור או בחורה מגדירים לעצמם את הנתון – כך הוא נשמע החוצה.

אם התחושה היא שאני "פגום" או "מסתיר" –

הצד השני ירגיש שמסתירים ממנו.

אבל אם יש שלמות פנימית, ונינוחות עם המורכבות –

גם הצד השני יוכל לשמוע את זה באותה נינוחות.

וזו עבודה פנימית.

עד כמה המאמר הועיל לכם?

הדירוג והתגובה נשמרים בעילום שם, בלי מייל ובלי פרטים מזהים. פרטים במדיניות הפרטיות.

יש לכם שאלה אחרת?

מערכת השאלות ותשובות עונה על בסיס המאמרים של הרב יצחק מטלון.

השאלה עוברת לעמוד השאלות ותשובות, ולא נשמרים כאן פרטים אישיים. פרטים במדיניות הפרטיות.

עוד שאלות ותשובות